<h1>הגהות שערי דורא סימן ג'</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
א)בשר ששרו במים ונשתהה במים ב)מעת לעת ג)רבותינו אוסרין לפי שהדם חוזר ונבלע בבשר ולא שייך חידוש כי אם גבי בב"ח דאלו תרו ליה כולא יומא בחלב שרי כו' [פסחים מ"ד] אבל גבי דם לא אך אם לא שהה במים רק לינה אחת ומקצת היום אין אוסרין ד)ויש מתירין לצלייה אפי' אם ה)שהה מעת לעת שלם. [שערי דורא הלכ' מליחה סימן ג']. א)0בשר וכתב הר"ם בשם הריצב"א (ברא"ש ע"ז פ"ב סי' כ' ופרק בתרא סי' י"א) דיום ולילה חשוב כמבושל כן המנהג ובפחות לא קפדינן והך יום ולילה ר"ל מעל"ע דהיינו כ"ד שעות מהרא"י. ב)0במים מעל"ע כו' וכן קבלתי מרבינו פרץ בקיבה ששהתה במים עם העור דאין לאסור אותה משום החלב רק במעל"ע הר"י טרושין. ג)0רבותינו אוסרין מהר"ם אומר מה שאסרו רבותינו בשר ששהה במים היינו דוקא בשר הרבה שאין במים ששים נגד כל החתיכות אבל אם יש ס' במים כנגד כל החתיכות אז הדם שיצא נתבטל במים כבר ואם חוזר ונבלע בבשר אינו מזיק ומה שנשאר בחתיכ' יוצא על ידי מליחה ולא דמי לחתיכה דלעיל בסי' ב' דאסור ר"ל שנתבשל בלי מליחה וכן משמע מדנקיט חוזר ונבלע כו' עכ"ל הגה חדשה. ((כ"י) פירש לא דמי לחתיכה שהודח ולא נמלח [ונתבשל] דאמרי' לעיל סי' ב' אנו נוהגין לאסור אותה חתיכה משום דע"י הבישול הדם פורש ממל"מ. זה אינו דומה לו דדוקא הבישול מכח הרתיחה אמרינן דהדם פי' ממל"מ אבל הכא בכבוש אינו מרתיח שהבשר והדם שוכבין ונחים וכשמתרכך ע"י המים ונעקר הדם ממקומו יוצא כולו אלא שע"י אורך השריי' חוזר ונבלע בו ע"כ). ד)0ויש מתירין לצלייה. מו"ה חיים מווינא דרש רבותינו מדמין בשר ששהה כולא יומא במים לבשר ששהה כולי יומא בחלב דכבוש ה"ה כמבושל ודוקא יום שלם אבל בפחות מכאן לא אע"ג דגבי בישול בלא מליחה (בסי' ב') אינו מועיל למלחה אחרי כן. היכא דכבוש כי הכא יש להסתפק אי המליחה מועלת או לא עכ"ל. ה)0בשר תפל שמלא קרח וכפור שקורין גלאנצ"א בלע"ז ואין ראוי למולחה עד שיפילו ממנו הקרח תחלה, אם מותר לשרותה במים חמין בכלי ב'. מתוך תשובה שהשבתי בראשונה אתה למד דשרי בכלי שני אע"פ שהיס"ב כיון דכ"ש אינו מבשל אפי' יהי' לו כח להפליט ולהבליע כמ"ש רבינו חיים מאחר שלא נתבשל הדם חוזר הדם ויוצא ממנו ע"י מליחה או ע"י צלייה צורינו ישפיע לנו ברכה וחיים ושלום שמשון בר' אברהם. ת' מיימוני מ"א סי' ד' ורשב"א תתמ"ג (הובא בב"י ריש סי' ס"ט) (ובסוף סעיף י"ב) ומכאן נראה ללמוד בשר שנשרה במים (מעל"ע) יום שלם אע"ג דמבליע ומפליט מההוא דאי תרו לי' כולי יומא כו' לא עדיף מכ"ש ויש לו תקנה במליחה מתשובת מהר"ם [ט"ס וצ"ל מהר"ח]. אם מותר לשרותה במים חמין אעפ"י שהיס"ב יראה דנכון לזהר לכתחלה שלא יהי' חמין כ"כ שהיס"ב דבמרדכי פ' כירה מייתי דבירושלמי איכא חד אמורא דאית ליה דאמרי' דכ"ש אינו מבשל היינו משום דאין היס"ב. ואע"ג דבסמ"ג (ל"ג) לא משמע דצריך לזהר אפי' לכתחלה כדלקמן סי' נ"ז גבי פסק מהרי"ח כו' מ"מ כיון דאפשר ע"י זמן מרובה במים שאינן חמין כ"כ לא נקל בחנם לכתחלה. ומ"מ לצורך ש"ק או אורחים או כה"ג לשום צורך שרי מהרא"י ז"ל.
